שכרה של רחל
לאחר כאלף שנה מקבורת רחל, העמידו היהודים פסל בתוך בית המקדש והקב"ה התכוון להחריבו לנצח. נשמותיהם של האבות והאימהות התחננו בפני הקב"ה שלא יגזור על העם היהודי גלות אינסופית. בניסיון לגרום לקב"ה לחזור בו מכוונתו, ניסה כל אחד מהאבות והאימהות, להזכיר את מעלתו האישית, כך שאולי בזכות אישיותו המיוחדת או מעשיו הגדולים - הקב"ה יסלח לעם שחטא: הם ניסו להזכיר בפני הקב"ה את אמונתם, את מסירותם ואת ההקרבה העצמית שהיו מוכנים לה.


אברהם ניסה לשכנע את הקב"ה, בזכות העובדה שהביא לעולם את הבשורה של האמונה בא-ל אחד, אך הקב"ה לא הסתפק בכך. יצחק ניסה להזכיר את מסירות הנפש שגילה בסיפור העקידה, כשהיה מוכן אף להישחט עבור אמונתו, אך גם טיעון זה נדחה ולא סיפק את הקב"ה. יעקב, משה וכל האחרים ניסו גם הם את כוחם, אך אף אחד מהם לא הצליח לשכנע את הקב"ה שבזכות מעשיו ראוי ושייך לסלוח לעם היהודי.


עד שנשמתה של רחל נכנסה לתמונה. "אדון העולמים", היא פתחה ואמרה. "אני חיכיתי שבע שנים תמימות בכדי להינשא ליעקב אהובי. כאשר הגיע לבסוף תאריך החתונה שלי, אבי תכנן להחליף אותי באחותי הבכורה. הבנתי שהיא תעמוד מול השפלה נוראית אם המזימה שלו תתגלה ברבים, אז ריחמתי עליה ומסרתי לה את הסיסמא הסודית של יעקב ושלי. התגברתי על הרגשות הפרטיים שלי והשתדלתי שלא לקנא בה. בדיעבד הסתבר לי שהכנסתי
לביתי מתחרה! אז אם אני הצלחתי לעמוד בזה, הקב"ה, קל וחומר שאתה אינך צריך להחמיר עם מעשה הפסל - עם המתחרה שהוכנס אל תוך ביתך".

רחמיו של הקב"ה התעוררו מייד והוא אמר:

"מנעי קולך מבכי, ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך, ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך, נאום ה', ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו ל"א:15).

 
 
 
עד שנשמתה של רחל נכנסה לתמונה. "אדון העולמים", היא פתחה ואמרה. "אני חיכיתי שבע שנים תמימות בכדי להינשא ליעקב אהובי.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Dedicated by Rabbi Dr. Joseph and Blanche Katz Renov in honor of the Children of AMIT